עיבוד חדש לאחד מספרי הילדים האהובים בכל הזמנים – ספר הג’ונגל.
הצטרפו אלינו להרפתקה סוחפת במעמקי הג’ונגל בה נפגוש את כוכבת ערוץ ניק ג’וניור ענבלי בא-לי, מוגלי ואת הדמויות המוכרות: בלו הדב, בגירה הפנתר השחור, חבורת הקופים המשוגעים ואפילו את שירחאן הנמר.
מחזמר חדש לכל המשפחה, מצחיק, סוחף וחוצה דורות עם שירים מקוריים, רקדנים, בובות, בובנאים
וסיפור שאינו נגמר לעולם!
ספר הג׳ונגל!
כתיבה ובימוי: אודי גוטשלק
הפקה מוזיקלית ועיבודים: זיו רהב
מפיקה בפועל: מיטל שיטרית
כוריאוגרפיה: עומר זימרי
עיצוב תפאורה: בתיה ומיכאל פיק
עיצוב אביזרים: עינת סנדרוביץ’
עיצוב תלבושות ובובות: אלה וולאדי קולסניק
עיצוב תאורה: אורי מורג
אפקטים: איתן קלרר
עיצוב גרפי: 361
צלם: אילן בשור
איפור: יוני אסף
מרכזת הפקה: נאוה ארד
מפיקים ראשיים: אסי וקארין סתיו
משתתפים: ענבלי בא-לי – ענבל לוי אזואלוס, מרטין אומנסקי, רביב מדר
רן זרבי, יותם קוזניץ’, אורטל טימנוב מנגולי, דותן אלעד, גילי גבל
ביקורת של אתר הבמה-
על הבמה תפאורת בד: מדפי ספרים, תמונות, עציצים וביניהם חלונות שקופים. אל הבמה נכנסת בובת סבא חביבה, על כיסא ומתחיל לספר חוויות שהיו לו בצעירותו בג’ונגל. במקביל מוצג הסיפור שלו כתיאטרון צלליות מבעד לחלונות השקופים ברקע
מבחינתי מתחילה ההצגה ברגל ימין, השימוש בבובה המקסימה ותיאטרון הצלליות יוצרים חוויית פתיחה נהדרת להפקה החדשה של “ספר הג’ונגל” באולם תיאטרון גבעתיים
ענבלי (המוכרת מהסדרה “ענבלי בא לי”), הנכדה של בובת הסבא החביב עולה לבמה מלאת אנרגיות וקופצנית, רוקדת וזזה כמעט ללא הפסקה. היא רוצה שסבא יספר לה את הסיפור ומציצה בספר האסור של ספר הג’ונגל, הנמצא על ספרייה קטנה בצד
אז מתרחש קסם וענבלי נבלעת בספר לעיניי הילדים המשתאים. שני הילדים נדרכים מייד: “איך עשו את זה???”. ענבלי נשאבת לתוך הג’ונגל ושם היא פוגשת במוגלי, בדוב באלו ובבגירה הפנתר השחור. אלו ילמדו אותה לשרוד בג’ונגל, יכירו לה את הקולות, החיות, ויצחיקו את הקהל בין לבין. מאוחר יותר ענבלי נחטפת על ידי הנמר שירחאן והקופים המערימים על מוגלי וחבריו, אלה לא נשארים חייבים ומערימים חזרה בתחרות “הקוף הבא”, הטובים מנצחים, הסוף טוב ואפילו מוגלי חוזר הביתה עם ענבלי, סוף טוב הכל טוב.
עד אחרון הפרטים
ענבלי ובעיקר רביב מדר,כמוגלי, מתגלים כליהוק מוצלח מאוד. מדר מצחיק, קופצני רוקד מצוין ואינו שוכח לעשות מדי פעם תנועות של ספק בן אנוש, ספק חיה בג’ונגל. גם שאר השחקנים רוקדים נהדר ולמרות התלבושת המסורבלת על גופם ניתן לראות את הפירואטים המדויקים, קפיצות, גמישות ודיוק הראויים לציון
הדמות של שירחאן (מרטין אומנסקי) הצחיקה במיוחד, לפעמים זה הרגיש כאילו הוא יצא מסרט מצויר מוצלח
גם התפאורה מרשימה עד אחרון הפרטים, הג’ונגל כולו צמחייה ענפה, תוכי ענק שקורא מדי פעם ומנפנף בכנפיו, פיל, ג’ירפה, נחש. שרכים המשתלשלים מהתקרה, עליהם ינצנצו פנסים ככוכבים כאשר ירד הליל ועוד. התלבושות עשירות ומרשימות (אלה קולסניק המוכשרת) וכך גם האיפור
זהו מחזמר, כלומר הרבה שירים וריקודים, קחו את זה בחשבון כשמודבר בילדים גדולים יותר. לא כל אחד אוהב את הז’אנר. האולם היה מלא בהורים וילדים בגילאים שונים ועם זאת היה שקט, מה שמעיד על דריכות הקהל הצעיר לגבי המתרחש על הבמה
לדעתי ההצגה בהחלט מתאימה מגיל 3 ומעלה. בערך שעה וקצת של חגיגת שירים וריקודים. שלי בני שבע וחצי ותשע, נהנו מאוד
אודליה דה- רוסו אתר הבמה